פסק-דין בתיק ע"פ 3648/04

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא (בדימוס) גלעדי, סגן הנשיא אזולאי והשופט עמר) בת.פ 925/99 מיום 22.2.04 ו-3.3.04, בו הורשע המערער בעבירות של מעשים מגונים בכפיה, תקיפה מינית ומעשים מגונים כלפי בתו נ' ומעשים מגונים ותקיפה מינית כלפי חברתה ה', ונדון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל ושתי שנות מאסר על תנאי.

כתב האישום

ב.        (1) בכתב אישום שהוגש בשנת 1999 הואשם המערער בביצוע מעשים מגונים בבתו ובחברתה. בפתיח לכתב האישום נטען כי בין השנים 1992-1980 נהג לבצע בבנותיו, ש', ילידת 1969, ונ' , ילידת 1980, מעשים מגונים.

           (2) על פי המתואר בכתב האישום נהג המערער במועדים שונים, בין השנים 1991-1987, לבצע בנ' מעשים מגונים, בכך שחיכך גופו בגופה ונגע באיבר מינה, כשהוא מכניס את ידיו למכנסיה בעודם נוסעים בטרקטור.

           כנטען, במועד אחר, בין השנים 1991-1990, בעוד נ' יושבת על נדנדה בחצר ביתם במושב, הוציא המערער את איבר מינו ממכנסיו ודרש ממנה כי תיגע בו. נ' סירבה, המערער הוריד את מכנסיה, ליקק את איבר מינה ונגע באיבר מינו באיבר מינה.

           במקרה אחר הושיב המערער כנטען את נ' על מזרון בעליית הגג בביתו, נגע באיבר מינה בידיו, ליקק את איבר מינה, דרש ממנה שתיגע באיבר מינו ואף משך את ידה לשם כך.

           במועד אחר קרא המערער לנ' למיטתו ונגע בה באיבר מינה. ושוב במועד אחר, בעוד נ' ישנה עמו במיטתו, נגע המערער באיבר מינה באצבעותיו.

           (3) באישום השני נטען כי בין השנים 1991-1990, נהג המערער להעיר לחברתה של נ' - ה' - הערות מיניות, לחבקה ולגעת באצבעותיו באיבר מינה.

           כנטען, בין השנים 1991-1990, הושיב המערער את נ' ואת ה' עליו תוך  שהוא מחכך את גופן באיבר מינו, ונוגע באיבר מינה של ה'.

           כנטען, במועד אחר, בין השנים 1991-1989, פתח את כפתורי מכנסיה של ה', נגע באיבר מינה ושיפשף אותו באצבעותיו. בהמשך נגע בה' בחזה, ביקש ממנה שתתקרב אליו ואמר כי אינו רוצה לפגוע בה. היא סירבה, אך המערער תפסה בכוח, הוציא את איבר מינו והכריחה לגעת בו.

           במועד אחר, בין השנים 1991-1989, נשכב המערער כנטען על ה' כשאיבר מינו בין רגליה ופלג גופו התחתון חשוף, והחל להתנועע עליה מעלה-מטה.

           (3) כתב האישום המקורי כלל אף אישום נוסף ביחס למעשים מיניים שבוצעו בבתו הגדולה של המערער - ש', אולם משהתברר כי חלה התיישנות על המעשים הקשורים בה, תוקן כתב האישום ואישום זה הוסר.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי        

ג.        (1) המשפט התמשך עת רבה. בהכרעת הדין, שניתנה ביום 22.2.04, תוארה התפוררות המשפחה, אשר עסקה מכבר בחקלאות, עקב חובות ומחלוקות. אשר לראיות, נ' העידה בשנת 2000 בבית המשפט קמא, בהיותה חיילת, על מעשים מגונים שנעשו בה  על ידי אביה מגיל צעיר ביותר, ושעליהם סיפרה, לדבריה, בהיותה בכיתה ז' לאחותה ש', לאחיה, ולאחר מכן לאמה, וזו שוחחה עם האב והוא הכחיש. מאז כתה ז' חדל האב, על פי העדות, ממעשיו בה, והתקין מנעול בחדרה שאיפשר לה נעילת הדלת מבפנים. בהמשך סיפרה על כך לפי גירסתה לשני אחים נוספים, ובכיתה י"ב לחברתה ה'; זו אישרה שגם בה עשה האב מעשים מגונים. ה' סיפרה לאמה, האם פנתה למורה, וכך נודע הדבר לרשויות הרווחה ולמשטרה.

           (2) עדויותיהן של נ' וה' הותירו בבית המשפט רושם מהימן, ובית המשפט ראה בעדויותיהן של ש' ושל ה' סיוע לעדותה של נ'. עוד קבע  בית המשפט, כי אף אילולא היתה כל ראיה לסיוע לעדותה של נ', היה מקבל את גירסתה כמהימנה. באשר לעדותה של האם, אשר טענה כי בנותיה לא התלוננו בפניה שהמערער עושה בהן מעשים מגונים, וכי הן מעלילות עליו עלילת שווא, קבע בית המשפט כי גירסתה זו אינה מהימנה, וכי האם "העדיפה להקריב את בנותיה, לטובת שקט בתוך המשפחה ואי הוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה ברשות הרבים..." (עמ' 24 לפסק הדין). בהתייחס לעדות הפסיכיאטר, ד"ר רוברטו אומנסקי, אשר טיפל באם החל משנת 1988, ואשר לא שמע מן האם על הנושא , הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי האם לא סיפרה לו את כל האמת בעניינים שונים ואף לא ביחס למועד הראשון בו שמעה את התלונות מבנותיה, שכן חששה פן אם תחשוף את הדברים בפניו, תפליל את בעלה.

           בית המשפט המחוזי ניסה ליישב תמיהות שהעלה המערער ביחס לעדות נ', ובין היתר, קבע כי עמידתה של נ' על גרסתה, על אף התמיהות, מחזקת את מהימנותה.

           (3) המערער הורשע בביצוע מעשים מגונים בכפייה, לפי סעיף 354(א)לחוק העונשין התשל"ז- 1977 כפי שהיה בתוקף עד 31.3.88, בעבירה של תקיפה מינית לפי סעיף 348 כפי שהיה בתוקף עד ליום  10.8.90, בעשיית מעשים מגונים בהתאם לסעיף 348(ב) לחוק וכן בסעיף 251 (ג)(2) של החוק  בגין המעשים שבוצעו כנגד נ'; בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) לחוק בצירוף הוראת סעיף 345 (ב)(1), וכן בעבירה של תקיפה מינית לפי סעיף 348 לחוק, לגבי עבירות שבוצעו עד לתאריך 10.8.90, בשל המעשים שבוצעו בה'.

           (4) המערער נדון לתקופת מאסר של שלוש וחצי שנים, ומאסר על תנאי למשך שנתיים; כן הושת עליו קנס בסך 10,000 ש"ח או חמישה חודשי מאסר תמורתו, ופיצוי בסך 10,000 ש"ח  לכל אחת מהמתלוננות.